הצד החזק של הצבע
" הבו לי בוץ ואפיק ממניו את עורה של ונוס…" כתב האמן המהולל דלקרואה. האפקט של שטח קטן בצבע אדום בתוך שדה ירוק, עשוי לחרוג הרבה מעבר לגודלו היחסי. בתמרון ובניצול מערכת היחסים שבין גוונים סמוכים הם עמומים, שייראו כאילו הם קורנים בנוגה צלול.
הצבע עבור אמנים רבים – כותב דיוויד פייפר ב"יסודות להבנת האמנות" – הפך לא רק להעשרת המתווה, אלא כלי ליצירת מרחב וחלל נפח ותנועה, אמצעי להבעת הלכי רוח ומצבים רגשיים על לבו של הצופה. ממדי הצבע העיקריים הם הגיוון שלו – המיקום בספקטרום האור, החוזק שלו – היותו מהול או לא, מידת הטוהר שלו, היותו בהיר או כהה ומידת החום שלו. כל תוספת של צבע בתוך מסגרת העבודה משנה את האיזון הכללי ביצירה.
הצד החזק של הצבע יכול לקבל משמעויות נוספות המיוחסות לנושא הצבע. צבע עורו של האדם, לדוגמא, הוא נושא, הקשור הרבה למשמעויות חברתיות ופוליטיות הרות גורל בהן. צבעים הלקוחים ממראות הטבע יכולים ליצור אווירה מיוחדת ולצייר נופים דמיוניים חסרי גבולות.

אמני התערוכה:

אביבה חגאג
אורלי שפיר
אילנה טמאן
אלעד לנדאו
דבורה בלום
דוד ד'אור
דורית ספיר
דיא מחמוד
דיוויד טראוב-וורנר
חגית בן עמי
יוליה גורני
יעקב פרידמן
לאנה לאור
ליאורה מנדלבוים
משה שליט
נחמה פנגר
נטליה קריימרמן
נטע גולדהירש
נטע קירשנבאום
ניצה גליפת
עדי גולדהירש
רבקה גולדהירש
רחל נפתלי הדר
שהם חירורג
שחר מדין